המרכז היה ראשון מסוגו בארץ אשר נתן מענה לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בתחום הפעילות הגופנית המותאמת בשעות אחר הצהריים.  ילדים ובוגרים עם  ליקויי למידה או  עם מוגבלות שכלית התפתחותית מאזורים שונים בארץ הגיעו למכללה בתדירות חד או דו-שבועית ונטלו חלק בתוכנית.  היעדים המרכזיים של המרכז היו:

פיתוח וטיפוח כישורים פסיכומוטוריים תוך חיזוק הביטחון העצמי והחברתי של החניכים.   לשם השגת יעד זה, ניבנה מודל לאבחון ראשוני בטרם יישום התוכנית, כולל איסוף מידע על הרקע ההתפחותי, חינוכי ורפואי של כל חניך.  בהתבסס על ממצאי האבחון, נבנתה תכנית העשרה בתחום הוויסות החושי והמוטוריקה הגשה אשר הושמה בקבוצות קטנות.  תרומת התוכנית נבדקה אף באמצעות הערכות מעצבות.

פיתוח מיומנויות הוראה, אבחון וטיפול בתחום הפסיכומוטורי של סטודנטים מהמכללה. הסטודנטים שנטלו חלק בפרויקט, השתתפו בסדנאות מקצועיות בטרם עבודתם עם החניכים.  הסדנאות נתנו בידי הסטודנטים כלים ליישום האבחונים ולבניית מערכי טיפול מותאמים. הסטודנטים נתבקשו להכין מערכי טיפול על פי תכני התוכנית והתאמתם לצרכים הייחודיים של החניכים.

התרומה המשמעותית של היוזמה באה לידי ביטוי בפיתוח המודעות של החניכים, ההורים ושל הסטודנטים באשר לחשיבות שיש לפעילות הגופנית עבור אנשים בעלי צרכים מיוחדים.  במבט לאחור, התרומה באה לידי ביטוי בהנחות אבן היסוד למודל של מרכז להעשרה מוטורית עבור חניכים בעלי צרכים מיוחדים – בקהילה.  הרעיון של מרכז להעשרה מוטורית אומץ על ידי המרכזים השונים אשר מהם הגיעו הילדים והבוגרים.   כך גם, מזה מספר עשורים, בוגרי המכללה ובמיוחד בוגרי המגמה לחינוך מיוחד ולתרפיה בספורט, אותו מרכזת ד"ר אורלי יזדי-עוגב, הקימו מרכזים לספורט טיפולי/לתרפיה בספורט ברחבי הארץ  אשר משרתים את אלה הזקוקים לשירות זה.