חשיבות האיתור והטיפול המוקדם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה
במהלך שנות הילדות ובית הספר היסודי, מומחיות בביצוע המוטורי מהווה גורם מרכזי לשם צבירת הצלחות בביצוע מיומנויות הנדרשות בחיי היום יום, בלמידה, במשחקים ובתחרויות. גזירה, ציור, העתקה, כתיבה, שרטוט, עבודות במלאכת יד, נגינה, ריצה, קפיצה, זריקה, תפיסה ובעיטה מהוות רק חלק מהמיומנויות הבסיסיות אשר נדרשות מהילדים במסגרת הבית-ספרית. שליטה במיומנויות מוטוריות מהווה אף גורם חשוב בהתפתחות החברתית והריגושית של ילדים. אצל רוב הילדים, ההתפתחות של המיומנויות המוטוריות מתרחשת בקלות יחסית. בכל אופן, בקרב אוכלוסיית ילדי בית הספר היסודי, ישנם תלמידים המציגים רמה נמוכה בביצוע מיומנויות מוטוריות בהשוואה לילדים בני גילם. אמנם בעייתם המרכזית הינה מוטורית, אך בדרך כלל לבעיה זו נלווים קשיים בתחום התפקודי היומיומי, הריגושי-חברתי, ההתנהגותי והלימודי..
נמצא, כי ילדים אשר אובחנו כמסורבלים בהיותם בגיל שש שנים, המשיכו לסבול מבעיות מוטוריות וכן ממגוון קשיים בתחום הלימודי, החברתי והריגושי אף בהגיעם לגיל 16 שנים.
כך גם קיימות הוכחות להשפעות שיש לבעיות המוטוריות בטווח הארוך.
סרבול מוטורי אינו נגרם מעיכוב בבשלות וכי יש להתייחס אליו כלקות המשפיעה לכל אורך מעגל החיים. הבעיות בתחום החברתי, הרגשי והאקדמי אשר מתלוות לבעיות המוטוריות עלולות להמשיך ולהשפיע אף במהלך גיל ההתבגרות והבגרות.
טיפול מוקדם בקשייהם המוטוריים של ילדים עם בעיות מוטוריות בדרגה בינונית וחמורה עשוי להפחית את ההשלכות השליליות שיש להפרעה זו בתחום הלימודי, הרגשי-חברתי ובכלל בתפקוד היומיומי. מאחר וקיימת חוסר הבנה בנוגע להפרעה זו, ובמקרים לא מעטים היא "מוחלפת" בבעיית מוטיבציה ואי רצון להשקיע מאמץ, הרי שאחד מהצרכים הראשוניים של הילדים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה, של משפחותיהם ושל מוריהם הוא ללמוד ולהבין את המשמעות של האבחנה, את הסימפטומים של ההפרעה, ההשלכות הנלוות וכן להכיר את אפשרויות ההתערבות.
יש להדגיש בפני הגורמים השונים כי תוכניות התערבות במסגרת בית ספרית על ידי מחנכי הכיתות וכן על ידי מורים לחינוך גופני עשויות להניב פירות – כל עוד קיימת אבחנה ברורה של מוקדי החוזק וכן של התחומים בהם הילד מציג קשיים. עוד ב-1975 טען גוביי כי לא חשוב מה נעשה, כל עוד משהו נעשה בכדי לעזור לילד עם סרבול מוטורי. בעוד שהצהרה זו לא נתקבלה בעין יפה בזמנו, כיום נראה כי הכרה בקיומה של הבעיה מהווה מרכיב חשוב ומשמעותי לשם יישום תוכניות התערבות.
אפידמיולוגיה
קיימת שונות גבוהה בדיווחי ממדי התפוצה של DCD. דיווחים מסוימים נעים מ–5% ל-10%. ישנם מקורות שדיווחו אף כי התפוצה מגיעה ל-15.6% ואף עד ל–19% אחוזים במדגם של ילדים בגיל 9 שנים. בכל אופן, הנתון הנפוץ ביותר בנוגע לתפוצה נע בין 5% ל–6% מכלל ילדי בית הספר היסודי עם רוב מובהק של בנים.
המאפיינים המוטוריים של ילדים עם DCD
רמת הביצוע המוטורי של ילדים אלה נמוכה מגבולות הנורמה המקובלת ביחס לילדים בני גילם, ובחיי היום יום הם מציגים קושי בביצוע מיומנויות מוטוריות ברמה המצופה מילדים בני גילם. מדובר בילדים אשר מציגים קשיים תנועתיים משמעותיים מבלי שיאופיינו במצבים פתולוגיים ידועים.
קיימת עדות לאיטיות בהתפתחות השליטה במיומנויות התפקודיות בקרב ילדים עם DCD, אשר מאפשרות לילדים לשלוט בסביבתם אגב הפעלה של מיומנויות תפקודיות אלה. מלבד עיכוב בהתפתחות המוטורית, נמצא כי ילדים עם DCD מציגים אף איטיות בלמידה של מיומנויות מוטוריות הנדרשות בחיי היום יום בהשוואה לילדים בני גילם אשר מציגים התפתחות תקינה.
זאת למרות שהם בעלי מנת משכל תקינה ואף חופשיים מאבחנה של הפרעות נוירולוגיות. האיטיות ברכישת מיומנויות מוטוריות גורמת לכך שהביצוע של ילדים אלה לקוי במידה משמעותית עד כדי כך שהם מציגים קושי בביצוע פעילויות יומיומיות במסגרת הביתית (לדוגמא: לבוש, רחצה), וכן במסגרת הבית-ספרית (לדוגמא: כתיבה, פעילויות ספורט, מעורבות באינטראקציות חברתיות).
ילדים עם DCD מציגים נטייה לבצע משימות ביתר איטיות על חשבון השגת דיוק בתוצרי עבודתם. כך גם נמצא כי דפוס אחיזת כלי הכתיבה אינו בוגר וקיימת נטייה להשקיע לחץ מוגזם בכתיבה אשר נראה כי נובעת משליטה מוטורית חלשה בקואורדינציה העדינה . כך גם ילדים עם קשיים בתנועה פעילים במידה נמוכה יותר מבחינה פיזית בחצר בית הספר בהשוואה לילדים בני גילם ללא קשיים בתנועה.
התופעות אשר קשורות עם DCD הן רבות מספור ואינן מוגבלות רק למיומנויות המוטוריות הניתנות להבחנה בקלות יחסית. ההטרוגניות המאפיינת את קבוצת הילדים עם DCD , באה לידי ביטוי אף בקשיים נלווים אשר עלולים לבלום את התקדמות הילד בלימודים, ביחסים בינאישיים ועוד.
נמצא כי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה, בדרך כלל מתקשרת להפרעות אחרות כגון: הפרעות למידה, הפרעות בתקשורת, הפרעת התנהגות, והפרעת קשב והיפראקטיביות
פרוגנוזה
ילדים אשר אובחנו כ"מסורבלים" בשנות הילדות, היו בדרגה גבוהה יותר של סיכון לקשיי למידה בגיל מאוחר יותר, בהשוואה לילדים ללא סרבול מוטורי .
יחד עם זאת, מספר מחקרים דיווחו על קשרי גומלין בין הפרעה התפתחותית בקואורדינציה לבין קשיים בביצוע האקדמי ילדים שאובחנו עם DCD , השיגו הישגים נמוכים יותר באופן משמעותי בהשוואה לילדים בקבוצת הביקורת במבחנים של מיומנויות אקדמיות כמו קריאה, איות ומתמטיקה, וכן במבחנים אשר בודקים מהירות כתיבה.
חשוב לציין כי לא כל הילדים עם בעיות מוטוריות סובלים גם מקשיים בלמידה , אך יש חשיבות חשוב לעקוב גם אחר הישגיהם הלימודיים של ילדים עם DCD , במיוחד באותם תחומים הדורשים שליטה מוטורית .
מלבד קשיים בתחום הלימודי, קיימת סכנה כי בעיות בתחום בקואורדינציה עלולות לגרום אף לקשיים בתחום הרגשי והחברתי. מחקרים רבים הוכיחו כי בעיות רגשיות וחברתיות מאפיינות ילדים בעלי בעיות בקואורדינציה המוטורית. קיימים אף ממצאים מהשנים האחרונות שהובילו למסקנה כי ילדים עם בעיות בקואורדינציה המוטורית, באופן כללי, מפתחים אורח חיים המעמיד בסיכון את יכולתם לפתח מיומנויות מוטוריות, ליצור קשרים חברתיים, וכן את בריאותם וכושרם הגופני.
המעורבות של ילדים עם DCD בשיעורי החינוך הגופני
כשמדובר בילדים עם קשיים מוטוריים, הבאים לידי ביטוי במגוון בעיות כמו בשיווי משקל, בתיאום תנועתי, בתזמון, בהתארגנות במרחב ועוד. במקרים רבים הם ישיבו "אני לא אוהב את שיעורי החינוך הגופני כי אני לא נהנה בשיעורים אלה". יש מי שהשיב "עבורי שיעורי החינוך הגופני הם סיוט". תשובות אלה הן בהתאמה לממצאי מחקרים שהוכיחו כי הנאה מפעילות גופנית מנבאת השתתפות בשיעורי החינוך הגופני
מה הן הסיבות לכך שילדים עם קשיים מוטוריים (DCD) אינם נהנים משיעורי החינוך הגופני ו/או פעילות גופנית?
- כישלונות בביצוע מיומנויות מוטוריות.
- תחושת מסוגלות נמוכה.
- אי הצלחה במיוחד במשחקי .
- אינם נבחרים על ידי חבריהם למשחקים בעלי אופי תנועתי.
- חווים לעג ו 'צרחות' במקרה ומפספסים את הכדור.
- מואשמים – 'בגללכם הפסדנו'.
- ירידה במוטיבציה.
- חרדה מכישלון בפעילות מוחצנת שמציגה את החוסר יכולת שלהם.
- לעיתים, התנהגותם כ 'ליצני החצר' וקבלת הערות על התנהגותם ה- 'לא ראויה'.
- הערכה של הישגיהם ביחס למצופה מבני הגיל ולא לפי התקדמותם למרות השתדלותם ו 'מאמצי על' שהם משקיעים.
חשוב לי לציין:
- ישנם מקרים שילדים צעירים עם קשיים מוטוריים יאהבו את שיעורי החינוך הגופני – בעיקר בעקבות גישה מכילה של המורים/המורות לחינוך גופני והיישום של התאמות שהביאו להצלחות.
- ניתן לקדם כל ילד (כל אדם) באשר הוא בביצוע מיומנויות מוטוריות. קצב ההתקדמות שונה מילד לילד והוא מושפע ממגוון גורמים (אישיים, משפחתיים, מקצועיים, גישת טיפול ועוד). אולם, חשוב להתחיל בהתערבות כמה שיותר מוקדם כדי שבעיית הליבה שהיא מוטורית, לא תביא להתפתחותן של השלכות פסיכו-חברתיות שליליות.
- וזכרו! הזמן לא יעשה את שלו לאלה שלא נעשה עבורם.
אם גם אתם מעוניינים לרכוש מקצוע מאתגר שיש בו שליחות, הצטרפו לקורס הבא להכשרת מאבחנים ומטפלים בתפקודי למידה ויסות חושי ומוטוריקה (קישור קורס להכשרת מאבחנים ומטפלים בתפקודי למידה ויסות חושי ומוטוריקה בשיטת דר אורלי יזדי עוגב) שמתקיים ב- זום – בשיתוף עם המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. פתיחת קורסים מידי שנה בחודש אוקטובר ובחודש מרץ.
פתיחת הקורס הקרוב 24/10/22.
התעדכנו ב חדשות (קישור) האתר בנוגע למועד פתיחת הקורס הבא
