ההבדל בין ליקויים בעיבוד חושי (Sensory Processing Disorder- SPD) לבין ליקויים בוויסות חושי SMD) – Sensory Processing Disorder)

תהליך הביצוע  של כל משימה בחיי היום יום, במשחק, בפעילות מוטורית ואחרת אינו מסתכם בשלב של גירוי ובשלב של תגובה.   מדובר במגוון של תהליכים כגון: קליטת מידע, עיבוד נתונים, תכנון וביצוע (הוצאה לפועל).  הוצאה לפועל של משימות מגוונות  דורש עיבוד מתמשך של מידע המגיע מן הגוף ומהסביבה

בשלב הקלט, מערכות התחושה השונות קולטות את המידע שעולה מעלה אל מערכת העצבים המרכזית לשם עיבוד.

על בסיס עיבוד המידע מתקבלות החלטות בנוגע להעברת דחפים עצביים לאיברים המתאימים לשם ביצוע תנועות ו/או לשם תגובה מילולית ואחרת. מערכת השמיעה, הטעם, הריח והראיה  תורמות בקליטת מידע חיצוני לגוף.  מערכת המגע משמשת מעין חיץ בין הגוף למרחב שמחוץ לגוף. 

המערכת הווסטיבולרית והפרופריאוספטיבית-קינסטתית קולטות מידע באמצעות קולטי חישה המצויים באיברי הגוף הפנימיים.  לדוגמא, החיישנים של המערכת הפרופריאוספטיבית-קינסטתית ממוקמים בשרירים, מפרקים, גידים והם תורמים בניתוח נתונים אודות מנח הגוף, מודעות גופנית, מידת הכוח, טווח התנועה, מנח הראש וכו'. כל זאת,  מבלי להסתמך על גירויי ראיה. 

הצלחה בביצוע של משימות מגוונות – מוטוריות, לימודיות, התנהגותיות, רגשיות, חברתיות ואחרות  מתאפשרת, בין היתר, הודות להתמקדות בגירויים הרלוונטיים ביותר מתוך 'ים גדול' של גירויים והתעלמות מאלה שאינם רלוונטיים ביחידת זמן מסוימת ובסביבה מסוימת.  המידע החושי החיצוני והפנימי מתאחד כדי שניתן יהיה לקבל משמעות מפיסות המידע השונות.  זאת, לשם הבחירה וההוצאה לפועל של תגובות מגוונות בתחומי תפקוד שונים שהן מתאימות ומסתגלות.  הליך זה מוגדר כעיבוד חושי.

קשיים בעיבוד חושי (Sensory Processing Disorder- SPD)  באים לידי ביטוי באחד מתהליכי עיבוד המידע מהקלט ועד להפקת ביצוע מתואם ו/או התנהגות מסתגלת ומצופה.

ילדים עם קשיים בעיבוד חושי משקיעים מאמץ רב בתהליך עיבוד הנתונים, ברוב המקרים התהליך מתרחש ברמה מודעת (בעוד שבהליך תקין אמור להתרחש ברובו ברמה לא מודעת) ובמרבית המקרים זמן העיבוד ארוך יותר. בעקבות כך, הביצועים בתחומי התפקוד השונים אינם ברמה המצופה ויחד עם זאת ישנה השפעה מרחיקת לכת על הקשב, הוויסות הרגשי וההתנהגותי.

הליקויים בעיבוד החושי מהווים מעין 'מטריית על' וניתן לסווג אותם לשלושה תתי סוגים:

  1. ליקויים בוויסות חושי  (SMD)  Sensory Processing Disorder
  2. ליקויים בהבחנה חושית (SDD) Sensory Discrimination Disorder
  3. ליקויים מוטוריים בעקבות ליקויים חושיים Sensory Sensory-Based Motor Disorder (SBMD)

הליקויים בוויסות חושי נגרמים עקב בעיה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית שמעיבה על תהליך העיבוד של גירויי התחושה .  עקב כך הפרט מתקשה לווסת את הגירויים השונים, ממערכת מסוימת ו/או ממערכות תחושה שונות.  הווה אומר שהקושי בא לידי ביטוי ביכולת לארגן את כמות המידע החוש, בהסתגלות לעוצמה של המידע החושי וביכולת לקבל החלטות ולהוציא לפועל תגובות מצופות ומתאימות לדרישות של מצב מסוים ו/או סביבה מסוימת.

הסוגים של קשיים בוויסות חושי

יתר רגישות חושית

שגורמת לתגובות קיצוניות מהנורמה לגירויים שונים. עקב תחושה לא נעימה מגירויים מסוימים, הפרט מגיב בעוצמה גבוהה ולמשך זמן ארוך יותר מהרגיל לגירויים ביחס לאחרים ללא רגישות חושית. במקרים רבים, התגובות הקיצוניות מחריפות כאשר גירוים חושיים מופיעים בהפתעה וללא הכנה מוקדמת כמו טעם, חיבוק, ריח שמופץ באוויר ועוד.

אפשר שרגישות היתר תאפיין מערכת מסוימת כמו מערכת השמיעה או מספר מערכות. הרגישות החושית גורמת להצפה חושית, לתחושת לחץ, למצבים שבהם אנשים חשים חוסר אונים ואף חרדה.
עקב כך, ילדים אלה מאופיינים בהימנעות ובאי שיתוף פעולה במצבים רבים ובמסגרות שונות – בבית, בגן, בבית הספר, בחוגים ועוד. הילדים אינם מתמקדים בעיקר ובמקרים רבים הם עסוקים במציאת דרכי התגוננות ובריחה.

בעוצמה גבוהה ולמשך זמן ארוך יותר מהרגיל לגירויים ביחס לאחרים ללא רגישות חושית. במקרים רבים, התגובות הקיצוניות מחריפות כאשר גירוים חושיים מופיעים בהפתעה וללא הכנה מוקדמת כמו טעם, חיבוק, ריח שמופץ באוויר ועוד.

תת-רגישות חושית

הבעיה המרכזית בתת-רגישות חושית היא שהעולם ומצבים שונים אינם נתפסים כשלם ובאופן מדויק מאחר וגירויים רלוונטיים לא 'נרשמו' על ידי מערכת העצבים המרכזית. עקב כך התגובות בעוצמה נמוכה ביחס למצופה.

לעיתים קרובות, הפרט נתפס ככזה עם בעיית קשב, 'מרחף וחולמני. אי לכך הם נראים ככאלה שאינם מתעניינים בסביבתם במידת הצורך ו/או ככאלה שאינם מגיבים די הצורך לגירויים מסוימים כמו בעת נפילה, כוויה, ריצה במשחק תופסת , מענה להוראות ועוד. ילדים עם תת-רגישות חושית אינם יוזמים פעילויות ו/או משחקים ובדרך כלל הם מאוד פאסיביים. אחת ממטרות הטיפול היא להעיר את מערכת העצבים באמצעות גרייה חושית מתאימה.

מיותר לציין כי מאפיינים כמו אלה גורמים לקשיים בתחומי התפקוד השונים אם בלמידה, במשחק, ביחסים חברתיים ועוד.

חיפוש חושי

בדומה לתת-רגישות חושית, גם בסוג זה של ליקוי בוויסות החושי, מערכת העצבים בסף מאוד גבוה ולכן הרישום של גירויים מסוימים חלש מידי.
בניגוד לילדים עם תת-רגישות חושית שמאופיינים בפאסיביות, ילדים עם חיפוש חושי הם מאוד פעלתניים ובאופן עקבי מחפשים גרייה חושית כדי להשלים את החסר.

בדרך כלל התגובות שלהם בעוצמה גבוהה מאוד מהרצוי –

מחבקים חזק מידי, קופצים בעוצמות גבוהות מידי, רצים מהר

 מידי, נתקלים, נחבלים וכו'.

לא אחת הם נתפסים בטעות כילדים היפראקטיביים על רקע של בעיות קשב (למרות  שיש

ילדים עם בעיות בוויסות חושי שמאובחנים גם עם בעיית

קשב, אך לא כולם).

להתנהגויות המהירות והעוצמתיות של הילד יש השלכות על יחסיו עם חברים, על הלמידה, דרך המשחק, השתלבות ם בני הגיל, יחסיו עם בני המשפחה ועוד.

לסיכום

חשוב להדגיש כי ילדים עם סוג מסוים של לקות בוויסות החושי חווים אף קשיים נלווים בתחום התפקודי היומיומי, הרגשי-חברתי, ההתנהגותי והלימודי. לכן, קיימת חשיבות עליונה לאיתור מוקדם, לאבחון ולהתערבות. נושא זה הוא אחד מהנושאים המרכזיים והמרתקים שאנו לומדים בקורס להכשרת מאבחנים ומטפלים בתפקודי למידה ויסות חושי ומוטוריקה (קישור לקורס מאבחנים) שמתקיים בשיתוף עם המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. יש לנו את הידע והכלים כדי להביא לצמיחה ולהתפתחות של ילדים .  אם גם אתם מעוניינים לרכוש מקצוע מאתגר שיש בו שליחות, הצטרפו לקורס הבא שמתקיים ב- זום. פתיחת קורסים מידי שנה בחודש אוקטובר ובחודש מרץ.  פתיחת הקורס הקרוב 24/10/22.

אשמח לשיתופים

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin
Share on Pinterest

השאר תגובה